שלבי המודל של גילי סלמון

בקריאתי את מודל השלבים של גילי סלמון הבחנתי שבעצם אני נמצאת בשלבים שונים,ואין הדבר קבוע,אלא משתנה בהתאם למשימה.בשלב 3 של המודל מסירת מידע רלוונטי,נכנסתי לאתר של נטע לי קראתי את הבלוג והגבתי במסירת מידע תואם לבלוג שלה.גם בבלוג שלי מסרתי מידע תואם למשימות שניתנו.בשלב הרביעי של המודל דנתי עם חברות בדיונים קבוצתיים הקשורים בנושא כגון ההיפרטקסט.ובשלב החמישי,שילבנו צרות אחרות של למידה,כגון שילוב האינטרנט ככלי הוראה.בבלוג שלי היו מספר תגובות כמעט זהה בכל פעם,והגבתי לכותבות לי .שמחתי על האפשרות לכתוב בבלוג ולהגיב לחברותיי.יותר שמחתי לשוטט בבלוגים השונים,אפילו בלי להגיב ורק להביט ולקרוא.היו בלוגים שנכנסתי אליהם ורציתי להגיב אך האישור לתגובה היה כל כך מקשה,והיו פעמים שהייתי צריכה לחזור שוב על התגובה,שזה פשוט הוציא לי את הרוח מהמפרשים ו...ויתרתי.אולם לסיכום אוכל לומר שנהניתי מאד להיות חלק מתהליך למידה זה,בו הועשרתי רבוץ.

רשמים וחוויות

כבר כמעט וחולף לו סימסטר,וזה הזמן לעצור לבדוק ולתכנן.
עם ראשית מערכת יחסיי עם הבלוג האישי היחסים החלו נעימים,אך לא חלף זמן והם עלו על שרטון.לא הצלחתי למצוא את הבלוג...אך לא אמרתי נואש ופשוט יצרתי בלוג חדש,ועליתי על דרך המלך.החלטתי שנושא הבלוג יעלה חיוך על פני הקוראים.העדפתי בלוג קליל ומהנה,שלמרות הבדיחות שבו עדיין ניתן להמשיך ולחשוב עליהן כדרך חיים.לבקשת מנחת הקורס שיניתי את הפורמט וכתבתי ספורים בעלי מוסר השכל,שגם הם ממשיכים להדהד בראש לאחר קריאתם.אני מתחברת מאד לספורים מסוג זה,ולאמירות קצרות הדורשות ממך חשיבה וחיכוך המח,דווקא בגלל אורכן הקצר,או בגלל בדיחות הדעת שבהן.
אני חייבת לציין שזוהי גם העדפתי בקריאת הבלוגים של חברותיי.
לסיכום אוכל לומר שגם הקצר והקליל,יש בו אמירה ולפעמים חזקה יותר מאשר ארוך ומייגע.

בלוג-על מה ולמה?

ממחקרים שנערכו מועלה בלוג חדש מדי שנייה.רגע עצרו וחשבו-עכשיו בלוג עלה,ועכשיו אחד נוסף ו...נראה כי הזריזות ופרסום התוכן,הקישוריות והשיחתיות הם המעודדים אנשים ליצור בלוג ולכתוב בו.גם כאמצעי למידה לא נפקד מקומו של הבלוג.הלמידה המקוונת מרחוק מאפשרת גמישות בלא התחשבות בזמן ומקום.המושג "המונישית"מצא חן בעיני ברעיון הכללי המופק ממנו.דהיינו הבלוג יכול להיות להמון,וגם אישי.יש בבלוג גמישות,וכל יוצר יכול ורשאי להשתמש בו לצרכיו כפי שהוא רואה אותם,ולנוחותו.

יופי של טבע

יופיו של הטבע,מושך כל אדם להביט ולהתבונן.הילדים האוהבים את הטבע במלוא הודו ואת בעלי החיים בפרט,יכולים ליהנות בגן הילדים מאתר יפהפה,מעשיר ומעורר עניין.באתר תמונות של בעלי חיים שונים,חלקם מוכרים וחלקם מיוחדים ביותר.שמות בעלי החיים רשומים משמאל למסך לפי סדר הA'B'C. בגלילה ארוכה ניתן להגיע לייצוג ישראלי:גן החיות של תל אביב ,דהיינו הספארי.אתר זה יכול לשמש את הגננות בלימודי דיסציפלינת הטבע בגן.ניתן ללמד על בע"ח יבשתיים,ימיים.ההבדל בין עופות ליונקים,שימוש מיוחד באיברים לדוגמה הזנב המשמש את הקופים לאחיזה בענף,ועוד. אתר מומלץ ביותר ללמידה עם הנאה בצידה.http://www.zooborns.com/

לא תמיד יודעים מדוע...

וכאילו בהמשך לספור שכתבתי,שיש לראות את הדברים כפי שהם...
היום מתחיל לרדת גשם.כולם חשבו שאולי  עדיף היה שבשבוע שעבר היה יורד גשם ומכבה את השריפה הנוראה.אך מסתבר שמי הגשמים באזור ההוא לא היו מחלחלים באדמה בגלל האפר,וכתוצאה מכך היו נאספים המים לכדי שטפונות. אז מספיקה צרה אחת וזה גם היה יותר מדי.
נראה שהטבע יודע מה הכי טוב בשבילו...

היפרטקסט - האומנם ?...

סביבת האינטרנט משופעת בידע מסוגים שונים.בין גווני האינטרנט ניתן למצוא גם את השמוש בהיפרטקסט שהוא אמצעי המאפשר מעבר מנושא בדף אחד,לנושא הקשור לקודמו בדף אחר.המעוניין לדעת יותר על הדפדפן יוכל לעיין בקישור הבא                        http://www.amalnet.k12.il/hasifa/hasi0009.htm
כך קורה שבעיון בנושא אחד,מרחיב הגולש את מעגלי הידע שלו,בקליק אחד .וממקרה אישי שאירע לי הרי שכאשר חיפשתי מידע על נושא מסוים,נכנסתי לקישור אחד שהוביל לאחר ולנוסף ולעוד אחד.ואני כילד שנשבה נשאבתי לתוך חלון זה,וכמעט ששכחתי את הנושא הראשוני . יחד עם זאת עליי לציין שכאשר בניי משתמשים בקישוריות הם יודעים להתמקד אך ורק בנושא בו הם עוסקים,כנראה שמיומנויות אלה טבועות בגולשים הצעירים ועבורם זו מעין דרך חיים,כפי שעבורי דפדוף ועלעול בספר הוא דבר טבעי ורגיל.המעניין הוא במחקר שנערך על ילדים,בנושא היפרטקסט בספרים אלקטרוניים,נמצא כי כל הילדים העדיפו ספר אלקטרוני עם קישורים על פני ספר אלקטרוני לניארי.            
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2603

כתיבה מעולם ממוחשב...

גיי הורוויץ,בלוגר ישראלי,כתב מאמר http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Golshim/golshimb/Golshim19/Levado.htm     בו הוא מתייחס לסוגיות רבות בסביבות למידה חדשניות,המתהוות עם שלוב האינטרנט בחיינו. אחת הסוגיות המוצגות,עליה אני מבקשת לתת דעתי היא סוגיית הכתיבה.
הכותב היום מקליד ישירות את מחשבותיו,דעותיו והגיגיו בלי בדיקה של הטקסט הכתוב מבחינת כללי כתיב נכון,תחביר וכיוצ"ב.יש בכך מין הקלה וקלות,אך החשש הוא שפעילות  "בתולית" שכזו תגרות להידרדרות השפה,לאי ידיעת כללי הפנייה לגורמים השונים ועוד.
מאידך ניתן לראות את הפן החיובי לפיו זהו כלי המעודד ביטוי אישי מיידי.
מתבקש מתוך כך למצוא את שביל הביניים שיוכל לשלב בין שני הקצוות הללו.
נראה כי יש לפתח תוכניות בהן יכוונו אנשי חינוך לפתוח מיומנויות לכתיבה רהוטה בכלים האלקטרוניים,
מתוך היכרותי את התחום דרך עבודותיו של בני באתר בית הספר,ריני יכולה לאמר כי המורה המקבלת את תשובות התלמידים באתר אכן מקפידה להעיר בנוגע לכללי כתיבה נכונה.

פתרון החידה

פנה החבר לבנים ואמר:"כפי שידוע לכם,גם לי יש סוסים גזעיים.
אתן לכם בהשאלה סוס גזעי אחד,וכך יהיו לכם בסה"כ 18 סוסים.
18 מתחלק  ל-2 והבכור יקבל אם כן 9 סוסים.
18 מתחלק ל - 3 והבן האמצעי יקבל  6 סוסים.
18 מתחלק  ל -9 והאח הצעיר יקבל 2 סוסים.
ולסיום החישוב:  17=2+6+9    ונשאר סוס אחד,אותו כמובן תחזירו לי.

מוסר השכל:
לעיתים כדי לפתור בעיות סבוכות יש להפסיק לרכז את המאמץ המחשבתי בתבניות המקובלות,
ולתת לו לפרוץ החוצה למישורים אחרים,כדי להגיע לפתרונות יצירתיים.

חידה הטומנת מוסר השכל

היה היה פעם מגדל סוסים גזעיים,ולו שלושה בנים.
במותו הוריש את כל רכושו לבניו לפי החלוקה הבאה:
חצי לבן הבכור
שליש לבן האמצעי
תשיעית לבן הצעיר.
במהרה התברר שכל רכושו היו 17 סוסים גזעיים.
חשבו הבנים כיצד לחלק את הרכוש ולא הצליחו.התייעצו עם רואה חשבון,מנהל חשבונות ואפילו עם עורך דין.
אך לא נמצא פתרון.
נזכרו הבנים בחבר של אביהם ובקשו להיוועץ בו.
הסכים החבר החכם לעזור להם אך בקש מספר ימים למחשבה.

ועד שיחזרו הבנים לחבר לקבל את התשובה,האם מישהי מכן מצליחה לחשוב על הפתרון המיוחל?

הכל בעיני המתבונן

טוב או רע? הכל תלוי בגישה שלנו...

בכפר קטן חי לו פעם זקן סיני חכם ולו בן צעיר וסוס.

חייו של הסיני התנהלו בשקט ושלווה עד אשר יום אחד הסוס ברח מהאורווה ונעלם.

באו אנשי הכפר ואמרו לאיכר הסיני הזקן, " אנו משתתפים בצערך כמה שזה רע".

שאל אותם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע ??"   

ואנשי הכפר הלכו... 

  

למחרת חזר הסוס. יחד עמו הגיעו עדר סוסי בר רבים ויפים.

האיש ובנו פתחו את דלת האורווה וכל הסוסים נכנסו פנימה.

באו אנשי הכפר ואמרו לזקן, "כמה שזה טוב, עכשיו תתעשר. מתנה משמיים קיבלת".

ענה להם הזקן,  "מאיפה אתם יודעים אם  זה טוב או רע ??" 

ואנשי הכפר הלכו...

  

לאחר מספר ימים, נפל הבן הצעיר בעת שניסה לאלף את אחד מסוסי הבר ושבר את הרגל.

באו אליו אנשי הכפר ואמרו לזקן: "כמה שזה רע".

ענה להם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע ??" 

ואנשי הכפר הלכו...
 

לאחר מספר ימים, בעקבות מלחמה שפרצה, באו אנשי צבא,

גייסו את כל צעירי הכפר למלחמה עקובה מדם, בה נהרגו לא מעט מבני הכפר.

את הבן של הסיני לא לקחו כמובן, כיוון שרגלו הייתה שבורה ומגובסת. 
 

אז לא תמיד אנחנו יודעים אם משהו שקורה הוא אכן טוב או רע ? 

מה שקורה הוא אירוע.

ואירוע אינו טוב או רע. הוא רק אירוע שקורה .

ההתייחסות שלנו לאותו אירוע, היא שהופכת אותו לטוב או רע בעינינו